חיינו התהפכו בנסיון להתחמק מנגיף הקורונה. לבסוף הוא השיג אותנו בגרסה מוחלשת וכפה עלינו לבידוד משפחתי מאתגר וגם יפה.
פטור מבית הספר
אוסמה יצא להביא את הילדים לגן ולבית ספר אבל חזר הביתה כעבור שעה עם פורת, בת השבע.
"היא הקיאה כשיצאה מהרכב," הוא הסביר. "אולי כי קראה אחד מספרי הפיאות שלה בזמן הנסיעה."
פורת נראתה בריאה למדי, אבל לאור התחלואה המזנקת בראלי, צפון קרוליינה, מקום מושבנו לשנת השבתון של אוסמה, לקחתי אותה לבדיקת קורונה.
הקוביד הגיע
כעבור יומיים התעוררתי למייל שבישר על תוצאה חיובית עבור פורת. בינתיים היא החלימה, אם בכלל היתה חולה. בשלב הזה כבר התחלתי להרגיש גירוי קל בגרון. עטיתי מסכה והודעתי לאוסמה, שעדיין שכב במיטה.
"אולי פורת ואני נתבודד בחדר הילדים? נראה שגם אני נדבקתי," אמרתי לו.
"כואב לי הראש," אוסמה אמר. הסתכלנו על אדם, בן הארבע, שישן ליד אוסמה, אחרי שהתגנב למיטה שלנו באמצע הלילה.
"תביאי לי מסכה," אוסמה ביקש.
היינו בין הראשונים בתור לבדיקת קורונה, במגרש חניה ענק מחוץ לאצטדיון הוקי. בחור חייכן, בשנות החמישים או השישים לחייו, ניגש לרכב שלנו ושאל כמה ערכות בדיקה אנחנו רוצים.
"שלוש," אמרתי. "לבת שלנו כבר יש קוביד ולכן כדאי שתתרחק מחלון הרכב."
חיוכו התרחב והוא דיבר במבטא דרומי רך. "בחודש נובמבר אושפזתי שבועיים בטיפול נמרץ עם קוביד," הוא הודיע. "הביאו כומר כדי למסור לי את הטקסים האחרונים. אתם לא מפחידים אותי."
"אתה נראה מדהים," אמרתי לו. הוא היה חסון ואנרגטי עם פנים עגולות שהאדימו מהקור.
"אני האחראי על אירועים בכנסיית הסייבינג גרייס," הוא אמר. "מאתיים איש התכנסו מתחת לחלון שלי בבית החולים כדי לצעוק קריאות עידוד. האחיות אמרו שהן מעולם לא ראו דבר כזה. גם אתם תעברו את הקוביד בשלום."
אויב מוחלש
בימים שבהם המתנו לתוצאות הבדיקה חשבתי על האיש החייכן הזה, שהקוביד כמעט הכריע אותו והוא שרד ופיזר למשתעלים, למתעטשים ולהורים המודאגים חיזוקים ותחושה שנעבור את המגיפה ביחד. כשחזרנו הביתה מהבדיקה, ניסינו לשמור על אדם אבל אחר הצהריים הוא ביקש לישון, דבר שהוכיח מעבר לכל ספק שהוא כבר נדבק. הסרתי את המסיכה, שכבתי לידו וחיבקתי אותו, מודאגת מהידיעה שהגוף הלא מחוסן שלו פוגש עכשיו נגיף חדש לו, שכבר הרג מיליוני אנשים.
הימים עברו לאט. תוצאות הבדיקה אישרו את היותנו חולי קורונה, אבל הדריכות שלנו לקראת איזו החמרה פתאומית, גל חזק של חולי, הוכיחה את עצמה כמיותרת. הילדים אכלו ושיחקו. המשכתי לרוץ בבקרים. אוסמה לקח כדורים נגד כאבי ראש.
אחרי שנתיים בהן חיינו התהפכו בנסיון להתחמק מנגיף הקורונה, הוא השיג אותנו בגרסה מוחלשת, כאשר רובנו מחוסנים ולאחר שפיתחו טיפול רפואי יעיל שהיה זמין עבורנו אם היינו מזדקקים לו. הרגשתי הצטוננות רגילה, מתונה, מוירוס שידע לעשות שמות אבל לא אצלנו.
חזרנו לבידוד בסגנון שחווינו בחודשים הראשונים של המגיפה, כשסגר הדוק הוטל על הערים הפלסטיניות בגדה המערבית ובמשך שלושה חודשים הייתי היחידה שיצאה מהבית, לקנות אוכל, כשאני חרדה מזיהום במשטחים או קרבה לבני אנוש. אז, כמו עכשיו, אוסמה ואני חילקנו את השעות, כך שבכל רגע נתון אחד מאינתו עבד והשני טיפל בילדים. אלה היו ימים קשים אך גם יפים, תקופה בה הזמן נפסק והימים התערבבו אחד עם השני בשגרה של בישולים, משחקים, מריבות של הילדים וכל הזמן ביחד.
הוצאנו את צבעי המים מהארון וערכנו תערוכת ציורים. הפרדנו בין הילדים, שהלכו מכות בערך כל שעה. צרחתי על פורת כשהיא פרצה לתוך חדר השינה דקה לפני שנתתי הרצאה בזום ל-150 משתתפים. אפינו גרנולה. השחלנו חרוזים.
אולי כך השלב האקוטי של המגיפה הסתיים עבורנו, כשאימת הנגיף עבור משפחתנו מתפוגגת ונשאר רק הזמן האיטי, המעצבן והיפה ביחד בבידוד.
פוסט זה פורסם גם ב"הארץ" ביום 24.1.2022:
https://www.haaretz.co.il/family/umforat/BLOG-.premium-1.10560582
הלוואי שכל המחלות הקשות (שלא תגענה) יעברו בצורה כזו. ידידה שלי חטפה את זה בצורה יותר קשה , וזה לא חגיגה. כאבים בלתי אפשריים. רק מורפין כנראה נותן זמן לנוח מהכאב. והיו כאלה שחטפו קשה .
כן, בהחלט. אני מקווה שהידידה שלך תחלים מהר ובאופן מלא. רק בריאות.
Trying to avoid the virus, I self isolated myself in a moshav outside Jerusalem, house sitting frnds dogs and cats while they were self isolating in EU. Three days before Yom Kippur, I was playing with their house cat which bit me playfully. Three days later I was the sickest in my life, ambulances, high fever and ended up in a health clinic for the next three weeks, every 8 hrs IV anti-biotics. It was staffed mainly by Arab drs and without a doubt, the gold stnd, in how medical staff should treat patients. In a city where most of the people are religious, the staff there are a minority, their relationship to the patients there , mostly rel. Jews was remarkable. When I entered the clinic, by ambulance, totally confused due to a high fever, with a mask, the Arab Dr on duty, also masked up, immediately recognized me from yrs earlier in the Hadassah ER when I had been misdiagnosed with a heart problem, (I was a long distance runner and he too was a runner) . In the intervening yrs I only saw him once , while on a run he was siting on a park bench in the Jerusalem Peace Forest separating East from West Jerusalem, with his family. He shouted at me to stop, and introd. me to his family, wife two daughters who now are both physicians.
That’s a great and terrible story. Great about the doctors, terrible about the cat bite. Hope that’s all behind you now!
שרי יקרה, תענוג כתמיד.
הכתיבה שלך נותנת הרגשה שאני/אנחנו שם אתכם. יש לך את זה!
חוץ מזה אתם משפחה שגם לחלות איתה נראה כיף גדול…
תודה! לא ממש כיף גדול, אבל באופן אירוני, המחלה חסכה לנו מבחינת הגן של אדם. היום כולם נכנסו לבידוד עקב חשיפה בגן, חוץ ממנו שיכול להישאר בגן כי בינתיים הוא נחשב חסין 🙂
Having just heard from our daughter in New York that she and her family have come down with COVID, your message hit home and was somewhat encouraging. She, too, has a husband (a rabbi, no less) and two young children. The youngest too young to be vaccinated. Their early symptoms don’t seem too bad.
I invite you to check on her work. She is the editor for the Jewish Telegraphic Agency. It covers news of interest, in particular, to Jews. It does not take a partisan stance between left- and right-wing Jews. While personally pro-Israel, she is sympathetic to the Palestinian plight.
Oh my goodness. I hope they all get better soon!
Glad it didn’t hit you all very seriously! Be well!
Thank you!
Hi,
Glad you and your family weathered this storm. Take care, be well, and may the winds of good fortune be always at your back.
Igor.
Thank you!!
נהדר שעברתם את זה בצןרה כזו. גם אצלי במשפחה זה עובר כך, אבל בשרשרת בלתי פוסקת מהאחד\ת לשני. העיקר הבריאות ושמרו על עצמכם!
תודה! אני מקווה שיעבור לכם בקרוב ובקלות .. רק בריאות.