דמוקרטיה לאלה ואפרטהייד לאלה
הצבא סגר את העיר יריחו בשיא התיירות של עיד אל פיטר. חיכינו שעות מחוץ למחסום.
אמא שלך אחת מהחיילים?
ילדה בקייטנה שאלה את בתי פורת אם אני נמנית על החיילים שמפעילים אלימות נגד פלסטינים. פורת מייד ענתה לה: "לא! אמא שלי נאבקת בהם!"
היכרות אינטימית עם טרור
בנוסף לששת ארגוני החברה האזרחית הפלסטיניים, הרשויות הישראליות האשימו את בן זוגי, השכן שלנו וחברת בן אנד ג'ריס בטרור. אין צורך בהוכחות.
בצפון קרוליינה שקט. במחנה הפליטים ג'באליה פחות.
רחוק מרצועת עזה, אוסמה דואג למשפחתו ואני מנסה להשרות אווירה של חג. זו המלחמה השלישית שאנחנו חווים יחד.
לעזוב את פלסטין
חיכינו שעות, הילדים ואני בצד אחד של המחסום ואוסמה בצד השני, מקווים להגיע לשדה התעופה בזמן.
לחפש מקום בטוח לטיול מים משפחתי בגדה המערבית
כשחלפה על פנינו קבוצה של מטיילים ישראלים, ניסיתי להרגיע את בן זוגי: "לפחות הם לא נושאים נשק". הוא לא נרגע.
בעודי תקועה בפקק התפעלתי מהגאונות של אדריכלות הכיבוש
נכון שזה שעקף אותי התנהג כמו אידיוט, אבל לא הוא בנה את החומה ולא הוא הקים את מחסום הפתע שעיכב את הגעתי הביתה בשעות.
כעבור חודשיים של סגר, יצאנו לראשונה מרמאללה
נסעתי לבקר חברים בחולון רק עם הילדים, כי לאביהם הפלסטיני אסור לעבור את המחסומים. בדומה לחבריה בישראל, גם בתי רוצה לחזור לגן הילדים אבל סגור
האתגר ההורי שלי: להגן על בני בן השנתיים משאיפת גז מדמיע
יצאתי לריצת בוקר עם בני בעגלה, ופתאום הרגשתי שריפה בגרון ובעיניים. גז מדמיע. ירו אותו החיילים הישראלים שראיתי קודם בכביש הראשי
בריצת הבוקר נתקלתי במעיין שמתנחלים בזזו מפלסטינים
בריצת בוקר הגעתי לכפר עין קניה. התברר שמתנחלים השתלטו על המעיין של הכפר, שנמצא על אדמה פרטית של אחד התושבים