חיפוש סט שינויים Democracy for Some, Apartheid for Others

דמוקרטיה לאלה ואפרטהייד לאלה

הצבא סגר את העיר יריחו בשיא התיירות של עיד אל פיטר. חיכינו שעות מחוץ למחסום.

"את מגיעה להפגנות?" חברה שאלה אותי והיא התכוונה להפגנות נגד ההפיכה המשטרית. השתתפתי בשתי הפגנות בלבד. בחודש ינואר הבאתי את הילדים שלי, פורת בת ה-9 ואדם בן ה-5, להפגנה השנייה, בירושלים. פורת ואני הכנו שלט: "אין דמוקרטיה בלי פירוק האפרטהייד". ברגע האחרון השארתי את השלט ברכב כי לא רציתי לחשוף את הילדים לתגובות שליליות של מפגינים אחרים. עזבתי את תל אביב לטובת מגורים עם בן זוגי אוסמה באזור רמאללה לפני11 שנה, והפער בין חיי הקודמים למציאות הנוכחית, של חיי משפחה בגדה המערבית הכבושה – מתרחב משנה לשנה.

ביום שבת, היום השני של עיד אל פיטר, אוסמה ואני נסענו עם הילדים ליריחו. פורת ואדם התגלשו על המגלשות בפארק המים, שחו בבריכות וצפו בהופעת ילדים ובה קוסם, דמויות מצוירות ענקיות ושירה וריקודים בקהל. אחר כך המשכנו למסעדה ובה מגרש משחקים. "כּוּל עַם וַאִנתוּ בְּחֵ'יר!" המלצר בירך אותנו בברכת החג ורשם את הזמנת הילדים: פיצה, צ'יקן פינגרז וצ'יפס. זמר בליווי שני נגנים עבר בין השולחנות, מיקרופון בידו, ושר בהתרגשות שירים ערביים פופולריים: "תשלח לי מכתב, תרגיע אותי שאתה בטוב..."

מוזיקה במסעדה ביריחו לכבוד החג, אפריל 2023. קרדיט: אום פורת

"מי פה מטמרה?" הזמר שאל והסועדים הריעו ושרקו. "קלנסווה? שכם? יפו? נצרת? ירושלים? ברוכים הבאים ליריחו!" החג סימן את תחילת עונת התיירות ביריחו, בה עשרות אלפי פלסטנים מרחבי הגדה המערבית וישראל מסתערים על הלונה פארקים, המסעדות, בריכות השחייה ובתי המלון בעיר.

במהלך היום עקבנו אחרי הדיווחים על מחסומי הפתע שהצבא הקים סביב היציאות מיריחו. הכתר הפך את יריחו למתחם נעול ומוזהב, של נופש ופעילויות לילדים שעם סיומם לא ידענו אם נצליח לחזור הביתה. שילמנו את החשבון ונסענו לכיוון היציאה הצפונית. התנועה נעצרה כקילומטר לפני מגדל השמירה הצבאי שנמצא בפאתי העיר. בצידי הכביש בליינים עוד צהלו ברכבת ההרים של "בננה-לאנד". השעה היתה שמונה וחצי. חיכינו. מכוניות התחילו לצאת מהתור ולחזור על עקבותיהן. סימנתי למכונית שחלפה על פנינו לעצור. "מה קורה שם?" שאלתי. הסתבר שנהג המכונית היה אב לילדה שלמדה עם פורת בגן חובה.

"תשנו ביריחו," הוא המליץ לנו בחיוך. "לא נצליח לצאת הלילה."

לתור הבידוק הצטרפו מאות ובהמשך גם אלפי מכוניות. הסועדים מטמרה, קלנסווה, שכם, יפו ונצרת ביקשו גם הם לחזור הביתה. נהגים עקפו אותנו בנסיון להתקדם, יצרו שלושה נתיבי תנועה וחסמו את הנתיב לכיוון הנגדי. דוממתי את המנוע. למרות התסכול והעצבים, הממתינים התעקשו על אווירת החג. הנהגים הגבירו את הרדיו, הוציאו נרגילות ופיצחו גרעינים בשולי הכביש. הרשינו לפורת ולאדם לטפס על גג הרכב דרך החלונות הפתוחים והם נעו לקצב של המוזיקה.

"אמא, למה הצבא סגר אותנו?" אדם שאל אותי. פורת ענתה לו: "כי הם חזקים מאיתנו והם יכולים." מתי אדם התחיל לשאול שאלות כאלה ומתי פורת למדה לענות עליהן?

עברה שעה. התקשרתי לחברה עיתונאית וביקשתי שתשאל את דובר צה"ל אם ומתי מתכוונים לאפשר יציאה מן העיר. הם הודיעו לה שבשל התרעות מודיעיניות מתבצעת בדיקה קפדניתשל היוצאים מיריחו. המנוע נותר דומם. אוסמה בדק בחדשות הפלסטיניות אבל שם הודיעו רק על סגירת העיר. בחדשות הישראליות לא היה זכר לכתר – הכתבים היו עסוקים בדיווחים על הפגנות הענק נגד ההפיכה המשטרית, שהגדולה מהן התקיימה בתל אביב: "דה-מו-קרטיה! דה-מו-קרטיה!" צעקו המפגינים.

צעירים שחזרו ברגל מראש התור הודיעו לנו: "יש שם ארבע חיילות והן מעבירות רכב אחד כל עשר דקות ואז סוגרים שוב את המחסום."

השעה היתה עשר וחצי בלילה. שקלנו את האפשרויות שעמדו לרשותינו. "אני רוצה לישון במלון!!" אדם צהל.

"לפי מספר האנשים שתקועים פה אנחנו נישן על רצפה של מסגד," אוסמה השיב. פורת טיילה ברכס שבשולי הכביש וחזרה עם קוצים תקועים בכף רגלה וזרם דם שהרטיב את הכפכפים. הילדים התלוננו שהם רוצים הביתה. לקראת השעה אחד עשרה הם נרדמו.

עברו שלוש שעות והתקדמנו שלוש מאות מטרים. אמהות ואבות, מצויידים במגבונים לחים, ליוו ילדות וילדים לשולי הכביש כדי שיעשו שם את צרכיהם. כל רבע שעה הדלקתי את המנוע והתקדמתי כעשרים מטרים. אחדים מהצעירים המשיכו לרקוד ולהשמיע מוזיקה רועשת. גברים מבוגרים צעדו על הרכס ודסקסו את המצב.

כעבור שש שעות התקרבנו למגדל השמירה הצבאי. צעירים פלסטינים חילקו כוסות מים וניסו לייעל את הבידוק.

"אחותי," אחד אמר לי דרך החלון הפתוח, "היצמדי לשמאל, נרכז להן שם את המכוניות הצהובות." הוא התכוון למכוניות בעלות לוחיות רישוי ישראליות, של פלסטינים אזרחי ישראל ותושבי מזרח ירושלים.

צעירים חילקו מים וייעלו את הבידוק. קרדיט: אום פורת

בשלוש לפנות בוקר הגענו למחסום הפתע. שלוש חיילות וחייל ישראליים עמדו ליד מכשולי בטון, טאבלטים בידיהם, והזינו מספרי זהות. החיילת הרביעית נשענה על בלוק בטון הממוקם כשני מטרים מתור המכוניות. גופה היה דרוך ונשקה היה מכוון עלינו כל הזמן. צעיר פלסטיני אחר המליץ לי להדליק את האור הפנימי ברכב, שיאיר על פורת ואדם הישנים במושב האחורי.

"זו משפחה!" הוא צעק לאחת החיילות והיא העבירה אותנו ללא בידוק. אחרי המתנה של שש וחצי שעות יצאנו מיריחו והמשכנו את הנסיעה הביתה. טיפסתי עם הרכב בסיבובים החדים והחשוכים, מבקעת ים המלח אל הרי רמאללה הגבוהה.

"בצבא הישראלי יודעים היטב מהי החשיבות הכלכלית של תיירות החג עבור יריחו," אוסמה אמר. "בעלי העסקים מחכים כל השנה לחג הזה." למחרת המשיכו את הכתר על יריחוולפי דיווחים בתקשורת הפלסטיניתהאתרים התיירותיים, הומי האדם ביום שבת - נותרו שוממים ממבקרים.

בתא המטען של הרכב שלי נותר השלט שהכנתי עם פורת: "אין דמוקרטיה בלי פירוק האפרטהייד".

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. Anne

    Thank you so much for re-starting your blog Umm Forat. I have missed your posts and wondered how the “democracy” movement in Israel looks from the West Bank.

    1. admin

      Thank you, Anne!

  2. אבי

    אני ישראלי בן ישראלי וישראלית דור שני לתקומת העם היהודי, מסתכל בראי ומתבייש במה שנהיינו

    1. admin

      תודה, אבי.

  3. סכריני מדאי.
    המונחים ״פשע המלחמה״, ״ציוני-מדיני״ ו״יישובי/קולוניאלי״ חסרים במשפט ״הפער בין חיי הקודמים למציאות הנוכחית, של חיי משפחה בגדה המערבית הכבושה [במעשה פשע המלחמה הציוני-מדיני/יישובי קולוניאלי] – מתרחב משנה לשנה״

    1. admin

      תודה, אורי.

  4. Jan

    So glad to see your blog again. So sad to see what the Israelis are doing to deliberately make life difficult for those who aren’t Jewish.
    Yes, it is apartheid.

    1. admin

      Thank you, Jan.

  5. יהודה שרל

    שרי יקרה,

    לא נתת לי לחכות הרבה זמן…

    כל ה״חווייה” שעברתם ביריחו היא הרוע בתמציתו, בשם מה שנקרא ״בטחון״ מבצעים צה״ל, משמר הגבול, המשטרה פשעים נגד האנושות, יום יום ובכל מקום בשטחים הכבושים (ובנגב) והמאבק על הדמוקרטיה לא יצלח לפני שישראל תהפוך למדינת כל תושביה והעם הפלסטיני יזכה לחופש ולזכות להגדרה עצמית!
    אני מלא צער ובושה

    שלכם בידידות
    יהודה (שבדיה)

    1. admin

      תודה, יהודה!

  6. יוכי לבנון

    Welcome back
    זו היא רק ההתחלה למה שיקרה אם הימין הקיצוני יצליח בתוכניתו.
    וזה יהיה לא רק בשטחים

    1. admin

      תודה, יוכי.

  7. טלי גור

    שרי, את כותבת מקסים ורגיש וכה כנה ואני מצד אחד ממש אוהבת ונהנית לקרוא אותך תמיד ומצד שני חשה בושה גדולה ועצבות על מה שאת ואתם נאלצים לעבור מדי יום ובעיקר יש בי תחושת אשמה על הכיבוש שלצערי – אני כאזרחית ישראלית – חלק ממנו. שולחת חיבוק

    1. admin

      תודה, טלי!אין צורך באשמה כשלוקחים אחריות :). תודה על מי שאת.

  8. Pinni Raveh

    What a shame, 3 million people are hostages of 400,000 illegal settlers.

  9. Sandy Rinaldi

    Simply an excellent article. You cannot make this up. Reality demonstrates so vividly the tyranny of Evil. How on earth will the New Age handle peace & prosperity? It should be very funny to watch. I bet I am too busy to watch much. I have too many projects ahead of me.
    Sandy Rinaldi, Arkansas, US Army veteran 1971 to 1974, today 29 APR 23

  10. Avi Deul

    הצטרפי אלינו להפגנות בתל אביב עם הגוש נגד הכיבוש. “אין דימוקרטיה עם כיבוש”, עם דגלי ישראל ופלסטין, זה על יד זה. נצליח רק אם נהיה רבים. Join us to the demonstrations in Tel Aviv. No Democracy with Occupation. Israeli and Palestinian flags together. We must be many to succssed

    1. Umm Forat

      תודה, אבי. ותודה על הפעילות החשובה שלך.

  11. Jennifer Byk

    Welcome back.
    I’m 79. I hope I live long enough to see the end of the Occupation.
    Where can I buy a Palestinian flag?

  12. דניאלה

    תודה אום פורת על השיקוף, עצב עמוק על מה שנהיינו.
    דניאלה

  13. Marina van der Wees

    At the demonstations there are signs like ” Democracy and Occupation cannot coexist”. But before the rightwing government came to power nobody organized demonstrations against the Occupation. The whole meaning of Democracy should be newly defined. Can a Jewish State be Democratic?

  14. Hartmut Jokisch

    I love your blog, Umm Forat!
    Stay strong!
    Hartmut Jokisch
    Council-member of Bad Oldesloe and Municipal Commissioner for the sister city Jifna

כתיבת תגובה (הדוא"ל שלך לא יתפרסם)