בני הדודים שלהם במחנה הפליטים ג'באליה מציינים את תחילת חודש רמדאן, ובצד השני של המשפחה, בני הדודים שלהם מקרצפים את הבית לקראת הפסח.
כשעברתי לגור עם בן זוגי אוסמה לפני עשור, הוא אמר לי משפט שלקח לי שנים לפענח אותו: "ברמאללה," אוסמה אמר, "יש לנו הכל. אבל הכל חלול, למראית עין."
ברמאללה, יש נשיא וראש ממשלה אבל אין ריבונות. ברמאללה יש שוטרים שאמונים על בטחון הציבור אבל הם נסוגים כשחיילים ישראליים נכנסים לעיר ועוצרים את התושבים. ברמאללה יש לנו את יושב ראש הארגון לשחרור פלסטין, אבל הוא עסוק בניהול עניינים מקומיים, דרך סמכויות שנאצלו לו על ידי הכובש, שמחזיק את פלסטין לא משוחררת. מאז סיום האינתיפאדה הראשונה והקמת הרשות הפלסטינית, הכרסום בסולידריות, ביושרה ובסטנדרטים חלחל מהמרחב הפוליטי אל מערכות חיוניות אחרות, וביניהן מערכת החינוך הפלסטינית שמזה עשורים פועלת בתנאים של כיבוש, ריסוק והגבלות תנועה.
חששנו מהכרסום הזה בסטנדרטים - ממעטפת יפה אך ריקה – כשהגיע הזמן לבחור בית ספר לפורת ולאדם. אנחנו מתכננים את חזרתנו לאזור רמאללה בקיץ, אחרי כמעט שנה וחצי של מגורים בצפון קרוליינה. יש לנו את הפריבילגיה והאמצעים לבחור בית ספר פרטי, בחירה שמושכת אותנו, בין היתר, משום שהלימודים בבתי הספר הממשלתיים מסתיימים בסביבות השעה 12:00, ללא סידור עבור הילדים שיאפשר לנו לעבוד. בתי הספר הפרטיים מקיימים יום לימודים ארוך ולימודים מעורבים, של בנים ובנות יחד, וגם מדגישים את הוראת השפת האנגלית, שפה שמרגישה לנו נחוצה במיוחד, משום שאנחנו לא יודעים היכן יהיה מקום המגורים הקבוע של ילדינו. בתי הספר הפרטיים הבטיחו שיטות חינוך משוכללות, מורים מצטיינים, ערכים טובים וחשיבה ביקורתית –אבל כל אלה לא בהכרח השתקפו בדיווחים שקיבלנו מהורים איתם יצרנו קשר כדי לשאול על נסיונם.
העדפתי בית ספר קטן. פחדתי מהתעללות מילולית בקרב הילדים, תופעה מוכרת בבתי ספר רבים ומקור דאגה מיוחד עבורי, לאור הזהות המעורבת של ילדינו. שמענו סיפורים מטרידים על בתי ספר שמדקלמים ערכים של אחריות הדדית ובניית קהילה אך בפועל נמנעו מלהתערב במקרים קשים של התעללות מילולית בקרב הילדים. בבית ספר קטן אפשר יהיה להכיר את ההורים האחרים ולייצר רשת מגנה. אחרי שפורסם פה הפוסט על החוויה של לדבר עם פורת בעברית באזור רמאללה, אחת מהקוראות העלתה תגובה בה שאלה, איך פורת מרגישה בקשר לשפת העברית ולזהותה כבת לישראלית-יהודייה ולפלסטיני ממשפחה מוסלמית? התשובה היא שאינני יודעת. עזבנו את הגדה המערבית כשפורת היתה בכיתה א'. היא תחזור כילדת כיתה ג', מודעת יותר לסביבתה ומצטרפת לכיתת ילדים שגם הם מודעים יותר לסביבתם – סביבה של כיבוש ישראלי.
נותרה גם סוגיית לימודי הדת. משרד החינוך הפלסטיני מכתיב תכנית לימודים בה מוסלמים לומדים איסלאם ונוצרים לומדים נצרות, הכל לפי דתו של האב. לפי שיטה זו, ילדינו נחשבים כמוסלמים.
"אפשר לנסות לסדר להם פטור מלימודי דת," אוסמה אמר.
"לא," עניתי. "טוב שילמדו על האיסלאם. היא דת חשובה."
עד שהגענו לצפון קרוליינה, פורת ואדם לא נחשפו לחינוך דתי רשמי כלשהו. בעיר ראלי רשמנו את אדם לגן יהודי. אדם, נכד לפליטים פלסטינים וגם לפליטים יהודים (עיראקים), מסתובב בבית ומדקלם בהתלהבות ובקול רם: "ברוך אתה אדוניי!" הוא שיתף אותי בגאווה בשגרת יום השישי בגן שלו: "אנחנו מקבלים חלה ומיץ ענבים והרַבָּה ליסה עורכת לנו את השבת." אני שמחה על החינוך היהודי שהוא מקבל פה ותוהה אם יזכור אותו בעתיד.
פורת ואדם שייכים לכל כך הרבה עולמות. בתקופה הנוכחית, בצד אחד של המשפחה, בני הדודים שלהם במחנה הפליטים ג'באליה מציינים את תחילת חודש הרמדאן, בה הם צמים ביום וחוגגים בלילה. בצד השני של המשפחה, בקהילה חרדית במדינת ניו יורק, בני הדודים שלהם מקרצפים את הבית לקראת חג הפסח.
בקיץ, נחזור לגדה המערבית. אדם ופורת יתקדמו צעד נוסף לקראת עיצוב זהויותיהם ופילוס דרכם בעולם. קיוויתי למצוא בית ספר שיתמוך במסע שלהם ושיידע להכיל את היופי והמורכבות של זהויותיהם.
וואו איזה אתגר! המון בהצלחה!
תודה!
לייק.
Great parenting across ethnic, cultural and political lines. Openended, nurturing your children to cope and thrive in confusing, contradictory and not rarely violent environments, letting their identities blossom like precious exemplars in a botanical garden in the midst of a forbidding environmental setting. Fascinating.
Thank you, Gunther.
I was a Jewish kid in a Catholic school for a few years when I was young. Having mixed identities can be both a blessing and a curse. Keep us informed!
Thank you!
I’m sure there will be unavoidable problems for the kids at school, unless they are able to hide the Jewish part of their ethnicity. If they have learned some enjoyable Jewish rituals (as seems to be the case for Adam, at least), this may come out when they learn Muslim rituals. I wonder if teachers could be asked to play a role in encouraging cross-religion tolerance.
Thanks. We’ll try 🙂
שלום אום פורת היקרה!
אכן חינוך הילדים הוא עניין מרכזי לכל משפחה על אחת כמה וכמה ל משפחתכם
נכדותי לומדות בבית ספר אנטרופוסופי , זה חינוך מעולה ויכול בהחלט לענות על דרישותיך. יש בי״ס כזה בירושלים, כדאי לבדוק ולהתעניין. אני מאוד מקווה לחיים של שיתוף פעולה ושוויון בין יהודים לפלסטינאים. כולנו בני אדם.
תודה דניאל!הרשויות הישראליות לא מאפשרות לפלסטינים להיכנס לישראל, כך שירושלים אינה אופציה, אבל בהחלט נחפש את מה שאפשר למצוא 🙂 https://www.ummforat.com/he/for-an-israeli-married-to-a-palestinian-no-family-reunification/
The situation of the kids is of course complex, but I would avoid identification with any of the religions. Religions may be interesting culturally, but , in my view, a root for a lot of racism and nationalism in a ; ;lot of circumstances
School is less crucial, in my view, if parents are united in a liberal multi cultural vision and they succeed to enrich the children with their wonderful vision, which would have profited the whole human race
wish you good luck and many friends that you deserve, everywhere
Daniella….
Thank you, Daniella!
My mother was Jewish, my father a Christian in name only. My mother disn’t like Jews and tried desperately to bring me up as an aristocratic English Chritian, to enjoy the benefits of my family mame. Some cousins were Catholic. As my cousin had converted, nobody on the Protestant side spoke to her for 20 years. One Friday I went to synagogue in the evening, Midnight Mass, then Protestant church the next day – not believing in any of it. I then ended up in Israel, believing the Zionist myths – a land without people for a people without a land. Now I am ashamed of what this people has become but I’m too old to leave and can only support Palitinians with my voice and occasional appearances at demonstrations.
I hope your children fare well at their new school and that it comes up to your expectations
Going through these conversations in my family now. We live in Northeastern USA and hope the young kids will be able to embrace their mixed identities in a multicultural school and environment.
Can you get them to the Hand in Hand School in Jerusalem? Or would the commute be prohibitive?
Thanks! Going through Qalandia on a daily basis would be bad for their souls 🙂
Umm forat
You always bring a richness to our lives with your writing
Mille grazie
כמה מסובך איזו יכולת לחיות בצד אחד וגם בשני הלוואה ושל כולנו היתה הראיה הזו והקבלה
תודה, נאוה!
שלום, מילה כל כך מלאת תקווה ויאוש.
קראתי את ההתלבטויות שלך. חיים מורכבים. יש לי 2 נכדות שלומדות בבית הספר בנוה שלום. בתי וחתני עוברים לגור שם בשבוע הבא.זו טיפה בים ואי קטנטן של שפיות. בכל פעם שאני שם, אני שואלת איך זה שאין הרבה בתי ספר משותפים לשני עמים שחיים זה לצד זה. הרי רק דרך חינוך לשותפות נצליח אולי להכיר יותר מזה אני לא מכירה. אולי ביפו. מאחלת לך אומץ, אמונה, אופטימות ואהבה…אלו 4 האלפים ששווה לזכור. ענת רוטשילד.
תודה, ענת!
אין לי עצות לתת לך. אני מתגורר באזור נוחות שנקרא פעם שיח מוניס. אני על כל פנים מתרחק מדת, כל דת. רבות מהצרות בעולם הזה מקורן בדת ומנהיגיה. הדם יכולה אולי להביא נחמה והקלה לפרט, אבל היא אסון לחברה.
תודה, מיכאל!