שר התרבות העניק לי פרס ספרותי. אני מכירה תודה. ומנסה להתעקש ששפת העברית שייכת גם למי שמתנגדים לדרכו של המשטר הישראלי.
שפת העברית אינה נכסם הפרטי של הצבא או המדינה
זה קרה שבוע אחרי שהבאתי את בתנו פורת הביתה מבית החולים בו נולדה. זוג חברים, איתם אנחנו מיודדים, באו לבקר בדירתנו באזור רמאללה. הם שיבחו את יופיה של פורת בזמן שהיא ישנה בסלון ואנחנו שתינו קפה, עד שפורת התעוררה בבכי. הרמתי אותה וסיפרתי לה, בעברית, שאקח אותה לחדר השינה ואניק אותה. אורחינו קפאו באמצע שיחתם. השתררה שתיקה קצרה ואז הם צחקו, שחררו את המתח.
הם מעולם לא שמעו את השפה העברית מדוברת ברוך.
לא קיבלתי החלטה מודעת לדבר עם פורת בעברית. היא נולדה מוקדם, לפני שהספקנו לקבל הרבה החלטות. ביליתי איתה את השבועות הראשונים לחייה בפגייה של בית החולים איכילוב, ללא בן זוגי אוסמה, מאחר ונאסר עליו להיכנס לישראל. בסביבת הפגייה, בקרב הרופאים והאחים המסורים, היה טבעי לדבר איתה בעברית וכך המשכתי גם אחרי שהשתחררה.
כשפורת גדלה היא התחילה להשיב לי בעברית, ולא באופן מוצנע. בפעם הראשונה שזה קרה, עמדנו לצאת מסופר שכונתי באזור רמאללה. פורת מחתה בקולי קולות: "אמא! לא קנית לי סוכרייה-על-מקל!" לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. הייתי מוכרחת להצדיק את השימוש שלנו בשפת העברית, במקום בו היא נתפסת כמאיימת, וכך גם נתפסים מי שמדברים אותה. מצאתי דרכים להסביר שאני ישראלית יהודייה, נשואה לגבר פלסטיני, ולנסות להרגיע שאיני מתנחלת אלא אורחת בחברה אותה המדינה שלי כובשת.
לפעמים כששואלים, "מאיפה את?" אני עונה: "מקרב בני הדוד שלכם." התשובה מרמזת על האמונה הדתית, לפיה מוסלמים הם הצאצאים של ישמעאל, בעוד יהודים הם צאצאיו של אחיו יצחק. כשאוסמה שמע אותי, הוא שאל מדוע אני עונה כך.
"אתה זוכר איך הרגשת, אחרי הגירושים, כששאלו מה שלום נסרין, ונאלצת להסביר שהתגרשתם?" שאלתי אותו בתשובה. אוסמה נראה נבוך והנהן.
"אז כך זה עבורי," אמרתי לו. "אני לא מתביישת במי שאני. אבל אני גם לא מכריזה על זהותי פה בגאווה."
אני מנסה להתעקש לא לוותר על העברית, על אף המורכבות, לפחות עד שנגיע ליום – אם נגיע אליו – בו פורת תבקש ממני להפסיק לדבר אותה בפומבי. אני מנסה להתנגד לניכוס השפה שנעשה על ידי הרשויות הישראליות, שהטמיעו אותה, בקרב פלסטינים, כשפה כוחנית וכובשת, בה צועקים על אנשים במחסומים או משפילים אותם במעברי גבול ובמשרדי תיאום. עברית אינה נכסם הפרטי של הצבא, התנועה הציונית או מדינת ישראל. היא מושרשת עמוק במורשת היהודית, העברית, זו שלא התחילה עם קום מדינת ישראל או ייסוד התנועה הציונית. העברית שייכת גם לי ולילדיי.
זכיתי בפרס ממלכתי לעידוד כתיבה בשפת העברית
השבוע התבשרתי שהספר שכתבתי, מקלובה: אהבה הפוכה (הוצאת אסיה 2021), זיכה אותי בפרס שר התרבות לסופרים בראשית דרכם. הרגשתי בליל של תדהמה, גאווה, התרגשות וגם בלבול. "מקלובה" הוא סיפור אהבה שמסופר בשני קולות, שלי ושל אוסמה. הוא מתאר אהבה משוגעת, בלתי אפשרית, שלא ידעה שובעה, ושנאבקה למצוא את מקומה בצל הכיבוש. בספר גם ביקורת על יסודות המשטר הישראלי. אמנם שופטי הפרס הם מומחים לספרות עצמאיים, אבל שרי ממשלת ישראל לא תמיד כיבדו את עצמאותן של ועדות שיפוט עצמאיות.
העובדה שהממשלה העניקה לי את הפרס – על אף חילוקי הדעות בינינו –היוותה עבורי בשורה משמחת: קיימים מרחבים בחברה הישראלית בה מעודדים ותומכים בתרבות עברית עצמאית. אני מכירה תודה.
אני רוצה לתבוע את שפת העברית כשייכת גם לי ולדוברי עברית נוספים שמתנגדים לניכוסה ככלי לדיכוי. אני רוצה לדמיין עולם בו מטפחים את שפת העברית, בלי לטפח את ההשתלטותם של דובריה על עם אחר. אני רוצה למצוא את הדרך להמשיך לדבר עברית עם ילדיי הפלסטינים -ישראלים.
פוסט זה פורסם גם ב"הארץ" ביום 7.2.2022:
https://www.haaretz.co.il/family/umforat/BLOG-.premium-1.10594301
מעניין את ממש מכירה בזה שהמציאות מורכבת כשאת באה לתאר את המציאות הפלסטינית ומכחישה את המורכבות שלה כשאת מתארת את המציאות היהודית ישראלית פה.
חבל כי הייתה יכולה להיות לך הזדמנות פשוט לתת מקום למורכבות האנושית שיש לנו פה ובמקום זה בחרת לפשט ולהפוך אותנו (אם תרצי זה כולל אותך ואם לא תרצי אז לא) הישראלים לשטן הגדול למרות שבעצם מדובר במציאות מורכבת שחלק מהסיפור שלה הוא עם בפוסט-טראומה אחרי ניסיון השמדה ורצח מנסה להתקיים כשלא מעט גורמים בסביבתו טוענים שהרצון שלהם זה שהוא לא יתקיים (ולא רק לא הייצוג המדיני שלו) חבל אבל אני מבין שלהחזיק בנפש גם את המורכבות היהודית-ישראלית וגם את הפלסטינית יכול להיות שגדול על נפש אנושית אחת
גל חביבה,
שוב פעם הסיפור על הקוזאק הנגזל…. המציאות היא לא רק מורכבת – היא מסובכת, מסובכת מאוד!
כשאת מזכירה את סבלות העם היהודי לדורותיו ראוי היה לך להרהר גם ב״אל תעשה לחברך וגו׳…״
ראוי לאדם אינטלגנטי, ואני מניח שאת כזו, שתהיה לו היכולת לשים עצמו במקום זולתו כדי להנסות להבין את שורשי סבלו. גם מעט חמלה לא תזיק.
אדם חכם אמר שמי שלא קורא את ספרי ההיסטוריה יאלץ, בדיעבד, לחוות אותה שנית… ובמה הדברים אמורים? – תמצאי לי מקרה אחד בהיסטוריה בו עם כובש שרד לאורך ימים – כולם עברו מן העולם! תתחילי לקרוא ויפה שעה אחת קודם.
תודה, גל.
“guest in a society that my country is occupying”.
I find this sentence rather ironic. Which and where is your country Umm Forat?
The so called ‘Israel’ is a colonial enterprise built on parts of the land of Palestine, stolen by the zionist movement.
Unless you came from another country – like most of the zionist squatters – which makes that to be your country, or alternatively, if your extended family lived on the land of Palestine for the last few centuries then you are an indigenous to the land, a Palestinian.
‘Israel’ is an abomination, an unnatural phenomena that should not had happened and it should not last.
I don’t hold bitter feelings towards you, on the contrary I admire your stance against the occupation, you actions for justice and enjoy reading your posts, but that occupation isn’t limited to only parts of Palestine.
Palestine, all of Palestine , is homeland to its original and historic inhabitants Jews, Christians, Muslims and any other faith or none.
Thank you, Abraham.
Congratulations!
Thank you, Jane!
מבסוט שזכיית בפרס . בעולם המטורף שבו אנו חיים, גם זו נקודת אור.
תודה, עמירם!
So Hebrew is kind of like German after the war. For many people, a language of yelling, commands, abuse, and injury.
Thank you, Elizabeth.
Mr. Deeb’s comments fail to recognize that migrations of peoples are common in human history. Displacement because of war and oppression has been a frequent motivation for such moves. Clashes between Indigenous and invader groups are often the result, and, unfortunately, the latter often use their greater power to oppress the earlier residents. Muslims did this to Christians and Jews in Palestine and elsewhere over a millennium ago, and Jews have done this to Palestinians in the last century. Europeans did this to natives in America and Oceana. I am not arguing that this is morally right. But I think the closest to a fair resolution would be to find space and equal rights for all who seek to live in the land. The survivors of Nazism and oppression in other lands (including where Muslims rule) needed the haven that Israel has provided. Given that history, the Jews ruling Israel should avoid producing conditions that oppress Palestinians. On the other hand, Palestinians must accept that space will need to be shared. And they rightfully should claim compensation for displacement costs.
Thank you, Richard.
שרי יקרה,
ברכות חמות לקבלת הפרס!
ספרך הוא אספקלריית הכיבוש שמשתקפת דרך סיפור האהבה המשוגעת שלכם, בכך ייחודו!
כל טוב
יהודה
תודה רבה, יהודה!
השורשים היהודים אינם שלך , כרתת אותם עקב בחירתך וגם אינם שייכים לילדיך
ברכות על הזכיה בפרס. היה ראוי לציין את שם השר שהעניק לך אותו. מאחל לך המשך כתיבה פורייה.
הי משה, תודה רבה, ואתה צודק במאה אחוז. מגיע לשר חילי טרופר שיציינו את שמו.
Looking forward to your book in English.
Thank you, Tom!
Thank you. I always feel renewed after I read one of your posts. Renewed, refreshed, ennobled just by the contact with your way of thinking. I wish you and your family all the best. איל ווינטש אייך אלעמען א גוטן תמיד!
Thank you, Shimke!
הגיע הזמן קצת שפיות בעולם שכל אחד חושב שהוא ורק דעתו היא הצודקת. די לבלבול. בוודאי איני קוראת את “ישראל היום” השלוה שלי חשובה לי בעשייה.
תודה, רותי.
I am always excited, Sari, when I spot a story from you in the English version of Ha’aretz which I get through my local public library. I read and each time my eyes well up knowing why in my heart, but not being able to put it in words. It’s a whole world of feelings, good feelings. I’d love being a neighbor of yours and your family’s.
Thank you, Gunther! All the Haaretz posts are also on this web site, if you like.
פעם ראשונה שאני נכנס לבלוג שלך. האמת? את הסיפור האישי שלך אני מבין לגמרי ומוצא מקום בליבי להזדהות אנושית ברמה הכי פשוטה של המילה. אבל זה ברור שיש משהו שאני מחמיץ בגדול. אולי אפילו את עומק מה שאת אומרת. לא ברור לי ההיגד שהשפה נוכסה על ידי הרשויות בישראל. למה נוכסה? האם כאשר יהודים בישראל מדברים בעברית הם משתמשים בשפה לא שלהם? האם יש תביעת תמלוגים על שימוש בשפה העברית כאשר היא מדוברת על ידי גויים או יהודים לא ציוניים או אנטי ציוניים? האם השפה בה חיילים ופקידים של המדינה מדברים עם ערבית בשטחים היא זן אחר של השפה? למה את בדיוק מתכוונת?
תודה, עמית. על השיתוף והתובנות.
באמת נפלא שזכית בפרס.אני מסיכמה איתך: ובוודאי שהעברית הרבה יותר מהכיבוש. היא אפילו יותר מהציונות, על אף תרומתה של האחרונה לתחיית העברית. ממש כשם הגרמנית היא יותר משפת המחנות והנאציזם, ממש כשם שהיהדות היא יותר מדת של מתנחלים. כן, אנחנו צריכות לדבר אותה כפי שאנחנו רוצות, לעצב אותה בדמותנו.
אמן, אמן!
Have always appreciated your boldness & fire & willingness to suffer. Basically, this is true womanhood, since we do all this without consciousness. Love you stepping out ahead of all of us to speak so that we can learn from each other. I want to follow your lead. Thank you for going ahead.
The key is to speak. Finding a voice is the gift. I await my time. Enjoy sharing your space in the meanwhile. I celebrate our generous heart!
מי ייתן שהאנושות כולנו תתעורר מהבורות
מי ייתן והאנושות כולה תנהג אך ורק בחמלה
האחד כלפי האחר, ולהיפך.
מי ייתן וכול הגבולות, כול החומות, כול הגדרות בכול העולמות
יתמוססו ברגע הזה.. כאן ועכשיו..
מי יתן שכול היצורים יוכלו להסתבוב בכול מקום בשלווה ובאהבה
בלי פחד, ומבלי כול צורך לנכס לעצמם דבר.
מי ייתן ועם אל עם, או אדם אל אדם, לא יישא חרב.
מי ייתן ונדע כולנו שחרור מלא מכול סבל והארה מלאה.